תרבות ברוח חדשה :

 

החזון

להפוך את העיר ירושלים לעיר חיה, תוססת ואטרקטיבית, כראוי לבירת המדינה, זאת בעיקר תוך מימוש הפוטנציאל הגלום במשאבי התרבות העשירים בעיר הבאים לידי ביטוי בהיצע מוסדות התרבות ובתי הספר לאומנות. המשאב האנושי היצירתי הטמון בסטודנטים הלומדים ב 9 בתי הספר לאומנות המצויים בעיר. שימוש במוקדיה הייחודיים של העיר, האווירה הייחודית, המורשת וההיסטוריה – כפלטפורמה למיתוגה כייחודית בתחומה, כך שתמשוך אליה ותשאיר בה את האוכלוסייה הצעירה.

 

מטרות

1. הנגשת מוסדות התרבות והפנאי ע"י בניית מערך הטבות לסטודנטים וצעירים בעיר: במטרה לחשוף את הסטודנטים והצעירים לעושרה התרבותי של העיר מצד אחד, ולעודד 'החייאת' מוסדות התרבות והפנאי בעיר מצד שני. הן על ידי יוזמות של העמותה, והן על ידי  הדרכת המוסדות לעשייה אשר פונה לקהל הזה.
2. שינויי דימוייה של ירושלים כעיר תרבותית צעירה ותוססת: לקיחת חלק בהפקת אירועים, מסורות, ופסטיבלים הפונים לקהל הצעיר ולקהל הרחב. איגוד כלל האירועים המתרחשים בעיר ופרסומם ברחבי העיר והארץ כקמפיין שיווקי להתרחשות התרבותית אומנותית בירושלים ומיצובה כבירת התרבות והאומנות של ישראל.
3. ביסוס העמותה כמרכז לכלל הצעירים העוסקים בתרבות בירושלים: העמותה היינה החוליה המקשרת היחידה בין כלל גופי מוסדות ופעילי התרבות בירושלים. יש להגדיל את כמות הצעירים בתחום כיום. בנוסף יש לחזק את הצעירים הרבים העובדים כיום במוסדות השונים ולחזק את הקשרים החברתיים והמקצועיים שביניהם.
4. עידוד יוזמות ועשייה בקרב הסטודנטים בעיר בתחומי התרבות והפנאי: מיצובה של 'רוח חדשה' כתנועה לשינוי חברתי מחייבת כי אופי ופעילות העמותה ייקבעו 'מלמטה' ויתעצבו בהתאם לרצונות והערכים של הפעילים בה. באופן רחב יותר הדבר ניכר בשאיפה לעודד עשייה בקרב סטודנטים בכלל – ובתחום התרבות והפנאי הדגש היינו על יצירה סטודנטיאלית.
5. חשיפת הסטודנטים לעושרה התרבותי של ירושלים, וחשיפת תושבי העיר לעושרם התרבותי של הסטודנטים: מתן הזדמנויות לסטודנטים יוצרים להיחשף לקהל הרחב בירושלים  ולעודד צריכה של תרבות סטודנטיאלית בקרב  הקהל הירושלמי.
6. בניית תוכנית ייחודית לקהלים מיוחדים: מניסיון העבר אובחנו מספר קהלים אשר בנוסף לפעילות התרבותית הכללית יש לפנות אליהם באופן ייחודי. בכלל זה נמצאים הסטודנטים במכללות, הסטודנטים במכללות הדתיות, הסטודנטים בבתי הספר לאומנות, צעירים שאינם סטודנטים (לפני או אחרי תואר) ותיכוניסטים.
7.  חיזוק המותג 'רוח חדשה' בקרב הסטודנטים והצעירים בעיר. במצב האידיאלי אליו אנחנו שואפים יראו כל הצעירים בעיר ב 'רוח חדשה' את הגורם הדואג לכל צרכיהם התרבותיים-חברתיים וכולם ישתייכו למכלול העשייה של העמותה.  מתוך ראייה כי כך נשיג שליטה גדולה יותר במערך ההטבות לסטודנטים בעיר ונוכל ליצור תלות (חיובית) של הסטודנטים והצעירים בעמותה. מצב כזה יבטא את הדרגה העליונה של שיתוף הפעולה עם מוסדות התרבות בעיר. ההשתייכות לעמותה מתבטאת בהתקשרות רציפה עם הצעירים והסטודנטים דרך פרסום מודפס ווירטואלי. 

 

חברות ברוח חדשה

א.       בשנה החולפת היו חברים ברו חדשה כ 25,000 חברים (כולל חברי אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית). השנה החברות תהיה חינם, ובשונה מהשנה החולפת תיעשה על ידי 'רוח חדשה' בכלל הקמפוסים (כולל בקמפוסי האוניברסיטה העברית) ותכלול את המכללות הבאות (ברובן מבצע ההרשמה לתשסח הסתיים או שנמצא בשיאו):

-          דוד ילין, מכללת הדסה, המכללה להנדסה, האקדמיה למוסיקה ומחול, בצלאל, האוניברסיטה הפתוחה, המכללה למנהל, מכללת אורט.

-          מכללות דתיות: מכון טל, מכון לב, מכללת ליפשיץ, מכללת אמונה, מכללת אפרתה, מכללת בית וגן.

-          בתי ספר לאומנות: ניסן נתיב, סם שפיגל, התיאטרון החזותי, ביה"ס מוסררה לצילום ומוסיקה מן המזרח, ביה"ס לקולנוע מעלה

ב.       פעילויות העמותה מתבצעות בשיתוף ובהסכמת כלל אגודות הסטודנטים בעיר. היעד המרכזי הינו צוות תרבות המורכב מנציגים (מקבלי מלגה) מכלל המוסדות האקדמיים אשר קובע את תוכנית העבודה של המועדון, כך שתהיה מותאמת לכל קהלי הסטודנטים בעיר.

 

אז מה מקבלים:

-          אירועי תרבות בהנחה מידי שבוע: הצגות, סרטים, מופעי מוסיקה, מופעי מחול, מוזיאונים וכו' במגוון מוסדות התרבות הנבחרים בירושלים.

-          הנחות מיוחדות בפאבים, מסעדות ובתי קפה. גולת הכותרת: 'שוטטות'. , כמיטב המסורת שהושרשה בשנה החולפת, נערוך סדרה של ערבים מיוחדים בהם מיטב הפאבים במרכז העיר יעניקו הנחה על אלכוהול לחברי מועדון הסטודנט הירושלמי. במהלך הערב תוזמנו לשוטט מפאב לפאב, ליהנות מהופעות סטודנטים ועוד הפתעות.

-          הפקות ייחודיות לסטודנטים: אירועי פתיחת שנה, "עיסקית לילית", אירועי פורים, יום הסטודנט, ערבים המוקדשים ליצירה סטודנטיאלית ועוד.

איך תדעו על כל ההטבות שמגיעות לכם?

-          בפרסומי 'רוח חדשה' בקמפוס

-          אימייל אחת לשבוע (ולא יותר מזה) שיספר לכם על ההטבות המרכזיות

-          באתר 'רוח חדשה': פורטל התרבות של הסטודנטים בירושלים: www.new-spirit.org.il

-          אצל נציגי 'רוח חדשה' בדוכן בקמפוסים השונים.

 

אנשי קשר – תרבות ברוח חדשה

(רכזת תרבות) – מיכל 054-3116274 רוצה לארגן מסיבה או כל אירוע שהוא? זה המקום....

רכזת תרבות – פזית 054-3119018

רכזת תחום סטודנטים יוצרים) – מאיה  054-3113390: לכל רעיון או יוזמה למשהו שקשור לתחום היצירה הסטודנטיאלית (מחול, משחק, אומנות וכו') אתם מוזמנים לפנות!

 

 

Alive and kicking

ירושלים במהותה היא בעלת פוטנציאל להיות בירת התרבות והאמנות של מדינת ישראל, בהיותה העיר בעלת המורשת התרבותית וההיסטורית החשובה במדינה, ולאור ההיצע הרב והפוטנציאל הגדול הגלום במשאבי התרבות שלה - מוסדות התרבות ובתי הספר לאמנות.

מתוך מכלול המשאבים התרבותיים-אומנותיים של ירושלים, אנו מוצאים כי המשאב האיכותי ביותר הוא הסטודנטים לאומנות אשר עוזבים ברובם את העיר מיד בתום לימודיהם. רוח דשה שמה לה למטרה להוות הגורם המקשר בין קהילת היוצרים הצעירים לעיר. זאת על ידי מתן מענה לצרכיהם הייחודים כגון חללי יצירה, הזדמנויות תעסוקה, הפקת אירועים ייחודים, וריכוז דרישה למשאבים מגופי העירייה. אך בראש ובראשונה אנו מאמינים כי על העיר לעבור תהליך של מיתוג מחודש ועל הסטודנטים להחשף לעושר התרבותי שיש לעיר להציע להם.

 

 

 

 

Indexxxxx

רוח חדשה מציגה אינדקס אומנים למוסדות התרבות והעסקים בירושלים.

כחלק ממאמצינו לממש את הפוטנציאל הגלום בירושלים, יזמה רוח חדשה את אינדקס האומנים. זאת בכדי לחבר בין קהילת הסטודנטים לאומנות למוסדות התרובת והעסקים בעיר, ולייצר דיאלוג בין מנהלי התרבות בעיר והאומנים הצעירים.

רוח חדשה אוספת מאגר אומנים ויוצרים צעירים ירושלמים ממגוון רחב של מדיות ובתי ספר. על מנת   לפרסם פעמיים בשנה אינדקס מודפס למוסדות ולעסקים. בנוסף יהיה ניתן באמצעות האינדקס המקוון להוציא קול קורא עם הצעות עבודה בדחיפות גדולה יותר דרך צוות רוח חדשה.

כל זאת על מנת לפתח את השוק היצירתי בעיר, להביא למודעות של מנהלי התרבותבעיר כי נוח ומשתלם יותר לשכור אומן ירושלמי, ולחבר את היוצרים הצעירים לירושלים על ידי תעסוקה.

 

יום פתוח בבתי הספר לאומנות

חזון:

העיר ירושלים תמוצב כמרכז האומנותי- תרבותי של ישראל. זאת על ידי שימוש במשאבים המיוחדים שלה המעניקים לה יתרון יחסי על פני ערים אחרות בארץ. משאבים אלו מבוססים על תשתית תרבותית עשירה המשלבת בין היסטוריה מרתקת, מוסדות תרבות רבים, והריכוז הגבוה ביותר בארץ של בתי ספר לאומנות.

היום הפתוח:  

ב11.4.08 התקיים יום פתוח בחמישה בתי ספר לאומנות. בתי ספר אלו מקיימים מדי שנה מספר ימים פתוחים, והשנה הבאנו לאיחוד של התאריכים בין חמישה מהם. זאת במטרה לעבות את היום באירועי תרבות ועל ידי כך לשווק את העיר כולה כמכלול שלם של חיי אומנות, במקום יום פתוח נקודתי בבית ספר ספציפי. בנוסף לפעילות העשירה והשיווק האינטנסיבי שמקיימים בתי הספר ביום פתוח שכזה, הוספנו לנו הזמנה בחינם למוסדות תרבות  גדולים בעיר, אירוע אומנות איכותי במרכז העיר, ופרסום מכליל לכל הפעילות.

 

 

 

 

 

 

 

ואקום: מאבק התרבות של 'רוח חדשה'

הרציונאל

ירושלים במהותה אמורה הייתה להיות בירת התרבות והאומנות של מדינת ישראל, בהיותה העיר בעלת המורשת התרבותית וההיסטורית החשובה במדינה, ולאור ההיצע הרב והפוטנציאל הגדול הגלום במשאבי התרבות שלה - מוסדות התרבות ובתי הספר לאומנות.

בפועל, תחום התרבות בירושלים הולך וגווע בשנים האחרונות – בעיקר לאור התקצוב הזעום המופנה ע"י הגורמים הממשלתיים והעירוניים, ולאור ירידת קרנה של העיר כבירה תרבותית על רקע התחזקותה של 'המתחרה', תל אביב – 'עיר ללא הפסקה'.

מאבק התרבות נועד, בראש ובראשונה, להעלות את הנושא לסדר היום הציבורי והפוליטי בירושלים – ולגרום, בסופו של דבר, ל'התעוררות' – הן של הקהל, הן של מוסדות התרבות והאומנות, והן (ובעיקר) של הגורמים המתקצבים: הממשלה ועיריית ירושלים.

 

מידע - רקע[1]

הגורמים הרלוונטיים לנושא:

1.      מוסדות התרבות - בירושלים כ-60 גופים יוצרים, המוכרים ונתמכים ע"י מִנהל התרבות והעירייה; בהם 11 תיאטראות, שמונה מוזיאונים, שמונה פסטיבלים, שבע תזמורות ולהקות מוזיקליות; שלוש להקות-מחול; חמישה גופים ממוסדים העוסקים באמנות פלסטית; סינמטק אחד ותשעה בתי-ספר לאמנות. מתוך מוסדות אלה, שמונה הם מוסדות גדולים (עם תקציב-הפעלה העולה על 9 מיליון ₪ לשנה); שבעה מהם בינוניים (4-9 מיליון); 14 קטנים (1-3 מיליון); ו-18 זעירים (מתחת למיליון אחד לשנה). רוב רובה של היצירה הקשורה בתרבות גבוהה, מתרחשת במסגרת מוסדות אלה. הקושי העיקרי עמו מתמודדים המוסדות הירושלמיים, הוא תקציב נמוך לפעילות שוטפת. בניגוד לתל-אביב, רוב המוסדות בירושלים קטנים וזעירים. מן המחקר של מכון ראנד עולה כי בדומה לחברה העסקית, גם בתחום התרבות ישנו יתרון לגודל. כך מצליחים מוסדות גדולים לגייס יותר כספים ממקורות פרטיים וציבוריים גם יחד, הן בזכות הנִראוּת הגדולה יותר שיש להם, והן בזכות יכולתם להשפיע כלכלית על סביבתם. כפי שנראה בהמשך, אחד הקריטריונים לקביעת היקף התמיכה הציבורית במוסדות, הוא היקף פעילותם, המושפע מגודל המוסד. סיבה אפשרית נוספת להיקף פעילות מצומצם, נעוצה בגודלו של קהל היעד הפוטנציאלי. הניתוח הדמוגראפי מראה כי למרות שירושלים התברכה באוכלוסייה גדולה, רק חלק קטן ממנה נהנה מהיצע התרבות הקיים בעיר.

2.      היוצרים - בירושלים ריכוז גבוה של בתי-ספר גבוהים לאמנות, המכשירים מדי שנה מאות אמנים צעירים. הפיכת ירושלים ל"עיר יצירתית", מחייבת להגדיל את שיעור האוכלוסייה היצירתית המתגוררת בה. מספר קבוצות-יוצרות הפועלות כבר בעיר, מצביעות על הפוטנציאל הטמון בעידוד היצירה בירושלים. היוצרים מהווים בה בעת גם קהל-יעד של הפרויקט (בהיותם אוכלוסייה חזקה ושוחרת תרבות) וגם כלי ליצירת נפח של פעילות תרבותית, שהיא מסימני ההיכר של "העיר היצירתית". נכון להיום, רוב בוגרי בתי הספר והאמנים המציגים בעיר, אינם מתגוררים בה מחמת היעדר תעסוקה מספקת – דבר הנובע מהיקף הפעילות הנמוך של מוסדות התרבות ומסגרות הפנאי.

3.      הגופים המממנים – ההבנה כי ישנו צורך במימון ציבורי של התרבות, היא נקודת-מוצא שהיתה מקובלת בישראל עוד לפני קום המדינה (כץ וסלע, 1999). כיום מגיע הסבסוד השוטף של מוסדות התרבות בישראל ברובו משלושה מקורות מרכזיים: מתקציב הממשלה – באמצעות מִנהל התרבות (המקפח את המוסדות הירושלמיים, כפי שנראה בהמשך); מתקציב הרשות המקומית (בירושלים מדובר בסכום קטן במיוחד), וכן מכספי תורמים וקרנות המיועדים בעיקר לפיתוח פיזי, ולא לתמיכה שוטפת (בתחום זה, כאמור, זכתה ירושלים בעבר ליתרון).  

כאן מדדה ירושלים הרחק  מאחורי ערים אחרות ובראשן תל-אביב. דו"ח ברכה התמיכות במוסדות האמנות בירושלים, מצא כי ב-2004 עמד תקציב התמיכה העירונית בירושלים על 5.8 מיליון ₪ בלבד, שחולקו בין 64 גופים. על-פי הדו"ח, תמכה עיריית תל-אביב במוסדות התרבות שלה בשיעור של לפחות פי עשרים מאשר עיריית ירושלים, ועיריית חיפה תמכה במוסדותיה פי עשרה מירושלים. נתונים מן השנתיים האחרונות מעידים כי מגמה זו לא הִשתנתה; כך למשל ב-2005 היתה התמיכה העירונית בתרבות 6.9 מיליון ₪,  שהיו רק כשני אחוזים מתקציב המוסדות (ראה תרשים 1). בשנת 2006 הקצתה העירייה 4.9 מיליון ₪ בלבד לתמיכה במוסדות התרבות, וזו חולקה למוסְדות התרבות רק בראשית 2007.

בנוסף, נכתבו בשנים האחרונות מספר דוחות העוסקים במישרין או בעקיפין במדיניות התרבות בירושלים. שלושת  הניירות המרכזיים שעסקו במדיניות התרבות בעיר הם:

1.      מסמך שהוכן עבור חברת "עדן" – אסטרטגיה תרבותית לפיתוח מרכז העיר ירושלים – שנכתב על-ידי נאווה ורוני דיסנצ'יק – ותא-מתכננים בע"מ (יולי 2004);

2.      דו"ח בהזמנת פורום-ירושלים, מיסודן של הקרנות - תרבות בירושלים 2003/2004 – שהוכן על-ידי צוות ממכון ירושלים לחקר ישראל, בראשותה של ד"ר מאיה חושן (דצמבר 2004);

3.      דו"ח של קרן ברכה - מוסדות-תרבות בעיר - שנכתב על-ידי אבנר רוטנברג (יולי 2005).

 

משני הניירות האחרונים עולות מספר נקודות המצריכות התייחסות: היעדרה של מדיניות תרבות עירונית; מחסור בתשתיות פיזיות – קרי: חללי יצירה וחזרות לאמנים וחללי-תצוגה לאמנות עכשווית. המחסור בתשתיות חמור במיוחד, כי בעיר מתפתחים אמנים צעירים רבים (בוגרי בתי הספר הרבים לאמנויות כגון "בצלאל", האקדמיה למוזיקה ולמחול, "ניסן נתיב" ועוד) שאינם יכולים להמשיך בה מחוסר נפח מספיק של פרנסה מפעילוּת אמנותית. שני הניירות הנ"ל מציעים ליצור חיבורים בין אמנים לבין מוסדות שונים שיוכלו לספק להם מקום ליצור ולעבוד. בנוסף, שניהם מציעים לטפח קהלי-צרכנים שונים, תוך התייחסות לצרכיהם ולחסמים העומדים בפניהם.

 

הבעיה

ירושלים עשירה בנכסי מורשת היסטוריים ובמוסדות תרבות ורוח המשמשים תשתית והשראה לפעילות תרבותית מכל הסוגים. עם זאת, וחרף הפעילות המגוונת המתרחשת בעיר, התרבות לעצמה אינה יתרון במשיכת אוכלוסייה חזקה ויצירתית לעיר. מצב זה נוצר בראש ובראשונה בשל היקף פעילות מוגבל הנובע ממיעוט צרכנים ומתמיכה נמוכה. ירושלים סובלת מביקוש נמוך לתרבות גבוהה, מחמת מיעוט האוכלוסייה הצורכת אותה הן בעיר עצמה והן במטרופולין. היעדר ביקוש מספיק בקרב התושבים, מקשה על מוסדות התרבות לבנות תכנית עשירה והיצע מגוון של פעילות ומופעים

למרות שיש בירושלים יצירה מקורית ומִגוון של מוסדות-תרבות – ירושלים אינה מרכז-תעסוקה ליוצרים, וזאת מחמת היקף הפעילות המצומצם והמחסור במקומות תצוגה ליוצרים. בוגרי בתי הספר לאמנויות בירושלים, מוצאים עצמם בלי הזדמנויות לחשיפה וללא עבודה בעיר, ולכן הם מהגרים למרכז הארץ. כך הופכת ירושלים ליצואנית של אוכלוסייה יצירתית.

לבסוף, פעילות התרבות שמתרחשת בירושלים קשורה ברוּבּה לרובד התרבות הגבוהה, הפונה רק לחלק מן האוכלוסייה. לירושלים חסרות תשתיות לתרבות-פנאי, כמו בתי-קפה, פארקים ותשתיות לספורט עממי, החשובות לחלק ניכר מקהלי היעד של הפרויקט

מן האמור לעיל עולה כי הבעיה של ירושלים (בתחום התרבות) היא היעדר אווירה של עיר תרבות יוצרת. בעיה זו נובעת ממספר גורמים: היצע התרבות בירושלים קטן מדי בהיקפו; הוא סובל מתמיכה נמוכה; הוא אינו מאורגן ומפורסם כראוי; הוא חסר תשתיות נדרשות, והוא אינו עונה על הצרכים של אוכלוסיות היעד של הפרויקט.

 

מטרות המאבק

·        הגדלת התקצוב העירוני למוסדות התרבות ובתי הספר לאומנות בירושלים. למרות הכפלת התקצוב העירוני למוסדות התרבות השנה (מ 5 מיליון ל 10 מיליון ש"ח) עדיין הסכומים נמוכים מאוד ביחס לקיים בערים אחרות (85 מיליון ש"ח בת"א, 100 מיליון ש"ח בחולון), וביחס למה שהיה פה פעם (בשנת 2001 (ימי אולמרט) תקציב התרבות בעיר עמד על 37 מיליון ש"ח).

·        מינוי ראש אגף תרבות – תקן אשר לא אוייש מזה למעלה מ 3 שנים, ולו השפעה ניכרת על מצב התרבות בעיר.

·        חידוש השת"פ בין עיריית ירושלים ובין הקרן לירושלים – אשר הוקמה במקורה ע"י ראש העירייה טדי קולק לטובת הקמה ושימור של מפעלי תרבות בעיר, וכיום פועלת באופן עצמאי וללא תמיכה מספיקה במוסדות התרבות.

·        הגדלת התקצוב הממשלתי לתרבות בהתאם ל'תקנת ירושלים' (סכום מיוחד אשר אושר ב 1998 להעביר למוסדות התרבות בירושלים מידי שנה, אשר החל ב 25 מיליון שקלים וקוצץ מידי שנה).

מתוך סקירת שר המדע, התרבות והספורט על ביצוע תקציב משרדו לשנת ‎2007 והמדיניות לשנת ‎2008 בפני ועדת הכספים של הכנסת: "ירושלים בירת ישראל, כמעט אין בה תרבות, כמעט כל מוסדות התרבות קרסו, מהקאמרטה ואילך, כי תקנת ירושלים מ-‎25 מיליון ירדה ל-‎9 מיליון בקושי. אתם יודעים מה עובר על ירושלים, אתם יודעים את הנסיגה של האוכלוסייה החילונית בירושלים, יש נסיגה בתרבות לאין שיעור, וזה לא ראוי לבירה, לאזרחים או למדינה. לכן אנו הולכים לתבוע להחזיר את תקנת ירושלים, שמי שהמציא אותה הוא ראש הממשלה היום, מי שהיה ראש עיריית ירושלים בזמנו, ולהחזיר אותה לסדר גודל של ‎25 מיליון, אחרת לא תהיה תרבות במדינה שלנו".

 

פעילויות אפשריות

·        יצירת צוות מצומצם שיוביל את המאבק ויכלול נציגים מהגופים הבאים:

-          מוסדות התרבות (בדגש לעובדים צעירים)

-          בתי הספר לאומנות (מנהלים של בתי הספר, סטודנטים לאומנות)

-          מלגאים מבתי הספר לאומנות של 'רוח חדשה'

-          מתמחים של 'רוח חדשה' במוסדות התרבות

הצוות צריך להיפגש בתדירות של אחת לשבועיים ולקדם פעילויות שונות.

·        אירועי מחאה להעלאת המודעות: הדגש יהיה להבאת קהל שאינו 'קהל שבוי', וזאת תוך שילוב בין אירוע תרבותי-אומנותי ובין מסרי המחאה.

·        הכנסת המסרים אל הלו"ז הקיים של מוסדות התרבות: למשל לפרסם פליירים ופוסטרים הנושאים את מסרי המאבק בתוך מוסדות התרבות, שקופיות נושאות מסרי המאבק לפני הקרנות סרטים, הקראת מסרי המאבק לפני/אחרי המופעים וכו'.

·        פנייה לתקשורת – מקומית וארצית.

·        העלאת שאילתא ו/או הצעה לסדר היום למועצת עיריית ירושלים בנושא תקציב התרבות ומינוי ראש לאגף תרבות – כולל הבאה של כ 100 פעילים אל ישיבת המועצה.

 

כתבות אינטרנט

http://212.143.66.228/protocols/data/html/ksafim/2007-08-27.html

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2755776,00.html

http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2820744,00.html

נספח[3]