מלגות מגורים בעיר - מדריך לסטודנט האובד / דודו עוזיאל

מלגות מגורים בעיר - מדריך לסטודנט האובד / דודו עוזיאל

אחד מן הדברים המטרידים סטודנטים המגיעים ללמוד בירושלים הוא כמובן שכירת דירה.
האם לבחור ברחביה/טלביה/נחלאות הסטודנטיאליות אך גם היקרות?(לעיתים להחריד) האם לגור בשכונות המרוחקות יותר כגון קטמון או קריית יובל ולהיות תלויים בחסדי אגד בכדי להגיע בזמן לשיעור? או, האם להעדיף את המעונות בשל הקרבה לאוניברסיטה (בעיקר התפרנים שבינינו)?
כידוע, עיריית ירושלים מעניקה מלגות מגורים לסטודנטים המגיעים ללמוד בירושלים כחלק
מתוכניתה לשיקום מרכז העיר. לכן,  ביקשתי לענות על חלק מן השאלות שעולות מאופי חלוקת המלגה ושהתשובות להן אינן נמצאות באתר הרשות לפיתוח ירושלים.
 
כשניתן וצריך נפרגן לכל צעד שהעירייה נוקטת המסייע לסטודנטים לצלוח את לימודיהם במיוחד לאור הצונאמי או הוריקן (לכל חובבי אסונות הטבע)  מחירי הדירות בעיר העברית הראשונה לעומת המחירים בירושלים. כתבה שפורסמה בעיתון "העיר" בת"א בחודש שעבר(16/09/06) פרגנה לעיריית ירושלים על תוכניתה למשיכת סטודנטים למרכז העיר לעומת המצב בת"א, שם הסטודנטים מופקרים לחסדי משכירי הדירות. נכון שגם בירושלים ישנה עלייה במחירי השכירות בכלל ובאזור חלוקת המלגות בפרט, אך המלגה מאפשרת הקלה בתשלום שכר הדירה.   

בפגישה שקוימה עם אסף ויטמן מנכ"ל חברת "עדן" (האחראית לפרויקט המלגות מטעם העירייה) קיבלנו תשובות לחלק גדול מן השאלות שנשאלו.
ראשית, חשוב לדעת שהמלגות בנויות על בסיס של "כל הקודם זוכה" מרגע תהליך הרישום עד הצגת כל הטפסים הרלבנטיים כגון אישור לימודים חוזה שכירות וכו'. בכל שנה סכום המלגות קבוע וכך כמות המלגות נגזרת ממנה .
השאלה הנפוצה ביותר היא לגבי החלוקה השרירותית לכאורה של הרחובות במרכז העיר בהם מקבלים את המלגה לבין אלו הסמוכים שאינם כלולים בתוכנית המלגות. לפי דברי ויטמן הגדרת ואישור גבולות מרכז העיר ע"י העירייה ארכו מספר שנים, גבולות אלו עמדו גם במבחן בג"צ לכן הוחלט שתוכנית המלגות תופעל על בסיס זה ותחפוף את גבולות מרכז העיר הקיימים שהוגדרו ושבהן פועלת חברת עדן.
לטענתו, אין בכוונת העירייה לפרוץ מסגרת זו לכן, אזורים כגון רחביה ונחלאות אינם נכללים בתוכנית, מה גם שהם מבוקשים למגורים והעירייה מעוניינת לעודד מגורים במרכז העיר.  
לשאלתנו האם ניתן לחלק את המלגה בחלוקה רבעונית או יותר מפעמיים בשנה כיום, ויטמן טען שהוצאות התפעול והעמלות שייגבו ע"י בנק ירושלים (המטפל בחלוקת המלגות) יגדלו וייגרעו מכספי המלגות לכן הוחלט לחלק זאת פעמיים בשנה, בינואר וביולי.
 

בנוגע לסטודנטים הלומדים בבתי ספר לאומנויות אך אינם מקבלים תואר או לאלו הלומדים לקבלת תעודה שאיננה תואר לצערי אינני איש בשורות. ההגדרה למקבלי המלגה היא לסטודנטים הלומדים לתואר ראשון או שני במוסד המוכר ע"י המועצה להשכלה גבוהה בלבד וסטודנט הלומד לקבלת תעודה שאינה תואר באחד ממוסדות אלו איננו זכאי לקבלת המלגה. חשוב לדעת, שלא כל הלומד לתואר מוכר מקבל את המלגה.
הסיבות לסייג זה הן כלכליות בוודאי אך פוגמות לדעתי, במטרתה העיקרית של העירייה, משיכת סטודנטים למרכז העיר. סטודנטים רבים מתגוררים באזור זה ואינם זכאים לקבלת המלגה כיוון שאינם עומדים בהגדרות הזכאות. ייתכן והעירייה יכלה לסייע לסטודנטים אלו ע"י הפחתה בתשלומי הארנונה כתחליף.

סייג נוסף לקבלת המלגה הינו, שהסטודנט הזכאי לקבלתה אמור ללמוד בתכנית לימודים בהיקף של 70% לפחות מתוכנית לימודים (שנתית) מלאה.      
כידוע, המלגה ניתנת ללא תמורה, ייתכן, שמן השנה הבאה (2007-8) העירייה תבנה מודל התנדבותי תמורת קבלת המלגה, אך המודל יהיה שונה ממתכונות קיימות כגון "פרח" אלא, מתכונת המבוססת על תחום לימודי הסטודנט (כגון סטודנטים לאומנות) או מעין יצירת "בנק זמן" שבו כל סטודנט יתנדב במרכז העיר ולמען מרכז העיר בשיתוף פעולה עם העירייה, אך ללא מחויבות למספר שעות שבועיות שיחפפו את סכום המלגה. נושא זה איננו סוכם ואין עדיין החלטה בנושא למרות רצונם של נציגי הממשלה, שסטודנטים יתנדבו בתמורה למלגה. אני מניח שרוב הסטודנטים לא יתנגדו להתנדב במתכונת מעין זו והדבר החשוב יותר, פעולות התנדבות אלו יחברו בין הסטודנטים לבין מרכז העיר.  
  
לסיכום, גם אם ישנן בעיות מסוימות באופי חלוקת המלגה הכיוון בו פועלת העירייה למען הסטודנטים חיובי מכיוון שהיא החלה לראות בסטודנטים קבוצה שתוביל לשינויים פיסיים וחברתיים בעיר והיא חפצה ביקרם למרות שלעיתים הדברים מצטיירים אחרת לגמרי.
 
לפרטים נוספים ניתן לפנות לאתר הרשות לפתוח ירושלים.                                                           www.jda.gov.il/ZAKAIM_mihya.html